בקור שכזה – ספר משה רותם

מעבירה אליכם מיל שקיבלתי מיעקב ברזילי – חבר הגרעין ההונגרי, ממייסדי קיבוץ דביר.יעקב – משורר, סופר ומתרגם.בשנותיו בדביר יעקב היה עורך את העלון המקומי" נתיב בעפר", ריכז את ועדת תרבות והיה אחראי על קבלת אמנים שהגיעו לקיבוץ כמו ארנה פורת, שמואל רודנסקי ועוד.בשנת 1954 נשלח מטעם הקיבוץ לרכז את החטיבה הצעירה של מפ"ם בתל אביב למשך שנתיים. בתום השליחות ב- 1956 עזב אתהקיבוץ ועבר לגור בתל אביו עם אמו ואחותו.יעקב כתב 14 ספרי שירה ופרוזה. 130 משיריו הולחנו לתזמורות ומקהלות ומבוצעים בארץ והחו"ל. יעקב משתתף בתכניות רדיו וטלביזיה בארץ ומחוצה לה ומרצה בבתי ספר וקיבוצים ועוד.
(שרהלה)

אני קורא את ההפנייה של שרהלה. אמנם עדיין לא ראיתי את התוכנית בטלויזיה, אבל אני זוכר היטב את הביקור של שמואל רודנסקי ושמוליק סגל בדביר.
כמקובל באותם ימים אומנים היו מגיעים לקיבוץ ומתארחים/נחים אחרי הנסיעה בבתי החברים.השניים התארחו בביתנו, ובתיה שידעה את תאוותו של שמוליק רודנסקי לעוגיותאפתה לכבודו רוגלך ו"כנישס" (כיסונים), והוא זלל בהנאה רבה, בעוד שמוליק סגל נח ב"חצי החדר" כשרגליו מורמות על כריות כדי להירגע מכאבי הוורידים שלו.בערב, ההופעה התקיימה בחדר האוכל והצליחה מאוד. בשלב ההדרן ביקשו כמה חברים שיופיעו בקטע ביידיש ואז אבא של רפי אנג'ל (שניהם כבר לא בינינו) צעק: עברית! רק עברית! ובאמת לא בוצע קטע ביידיש.היו ימים…(משה רותם.)

השארת תגובה