מריאנה אריה

אחרי תשע שנים בדנמרק חזרה לדביר

ראיון עם מריאנה אריה

את מריאנה פגשתי מדיי פעם אוספת את הנכד עומר מגן "דרור" הגן של בני עוז, והסתקרנתי. ידעתי שהיא אמא של נופר ושל ירון, שלימד אותי פסנתר במשך כמה חודשים וסבתא של עומר ושניר. שמחתי מאוד שהסכימה להתראיין.

 ספרי קצת על עצמך ואיך הגעת לישראל!

נולדתי וגדלתי בדנמרק. כשהייתי בת 16 , עבדתי בניקיון בגן ילדים בעיר בה נולדתי. באחד הימים, נתקלתי בגן באישה, שמה יטה, שישבה ותפרה שמיכה. יטה סיפרה שיש לה חבר בישראל ושמו נתן, והיא נוסעת בקיץ לבקר אותו. יטה סיפרה על ישראל בהתלהבות רבה ואני נסעתי נלהבת אחרי העבודה הביתה, והודעתי לאמא שלי שאני נוסעת בקיץ לישראל. היו לי תוכניות אחרות לגמרי עם חברה טובה שלי, שמה יטה גם כן, אבל הדבקתי גם אותה בהתלהבותי ובקיץ נסענו לישראל.

הגעתי לישראל עם יטה ויטה בשנת 1974, למשך חודשיים. בתקופה הזו גרנו קצת במגורי המתנדבים וככה הכרתי את דניאל שנהג באותה תקופה לארגן מסיבות עם המתנדבים עם הפטיפון שלו. כמתנדבים עבדנו ארבע שעות ביום בקטיף, נוי, חדר אוכל, מטבח ובכל מה שהיה צריך. בתמורה קיבלנו חמישים שקלים בשבוע וסיגריות, וזו אחת הסיבות שבגללה התחלתי לעשן…:)

התאהבתי בדניאל ובמקום ולאחר ששבתי לדנמרק, לא יכולתי שלא לחזור לארץ. ההחלטה להישאר לגור בדביר הייתה החלטה שלקחה לי כמה שנים וכמה ביקורים נוספים בישראל כי הזמנים היו אחרים לגמרי. אחרי שש שנים דניאל ואני התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים- אופיר, נופר וירון.

 במה עסקת בדביר במהלך השנים?

כשהגעתי לדביר שאלו אותי מה אני רוצה לעשות, ולי היו שלושה דברים שמאוד רציתי לעשות בחיים: להיות אחות, לעבוד עם ילדים קטנים ולעבוד בגינה כגננית. לפני שהגעתי לארץ, הייתי אמורה להתחיל ללמוד סיעוד בדנמרק, דבר שלא יצא בסופו של דבר לפועל אבל מאוד רציתי לראות מה זה להיות אחות. לא ידעתי כמעט עברית, אבל החלטתי בכל זאת לנסות ולהיבחן ולו רק על מנת להבין מה אני צריכה על מנת להתקבל ללימודים. נעמי רוזן האחות של הקיבוץ באותה תקופה, תמכה בי מאוד לאורך כל הדרך. בסופו של דבר בניגוד לכל הציפיות שלי, התקבלתי ללימודים. הקיבוץ אישר לי לצאת ללימודים, ויצאתי לקורס אחיות מעשיות, מיוחד לאימהות. אחרי שנתיים סיימתי והפכתי להיות אחות מעשית ואחרי חודשיים שסיימתי אופיר נולד.

לאחר שסיימתי, עבדתי במרפאה בקיבוץ כאחות מעשית. אחרי כמה שנים החלטתי לעשות בגרות אקסטרנית וזה הספיק לי כדי ללמוד עוד שנתיים על מנת לקבל תעודה של אחות מוסמכת. באותה תקופה היו צריכים בקיבוץ מטפלת לבית תינוקות ולכן לא יצאתי בסופו של דבר ללימודי הסיעוד. כך נכנסתי לעבודה בחינוך וזה התאים לי כי החלום השני שלי היה לעבוד עם ילדים. אחרי תקופה הפכתי למובילה בפעוטון "צמד חמד" לילדים בגילאי תשעה חודשים עד שנתיים וחצי. אהבתי מאוד את העבודה כמובילה בפעוטון אולם לאחר כשמונה שנים החלטתי לסיים. חזרתי לעבוד במכבסה והייתה אף תקופה בה ניהלתי את המכבסה ובה המכבסה עברה כמה תהליכי התייעלות.

לאחר זמן מה, הקיבוץ שלח אותי להכוונה מקצועית והטיפ המקצועי שקיבלתי היה שעליי לעבוד עם אנשים. היה לי קצת ניסיון בעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים בבית הספר "ניצני הנגב" וגם עבדתי בהתנדבות עם נערה עם CP מקיבוץ שובל. התחום של צרכים מיוחדים מאוד עניין אותי והחלטתי ללמוד תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון (בתמיכתה המלאה של גילה רשף). כדי להתקבל הייתי צריכה לעבור בחינה פסיכומטרית ואני זוכרת איך הייתי יושבת בעבודה במכבסה ומשננת מילים… התקבלתי ללימודים ואלו היו עבורי חוויה בפני עצמה. למדתי בעיקר עם חברה צעירים ואני בת 43, השתלבתי ביניהם בשמחה.

כשסיימתי את הלימודים, התחלתי לעבוד בחצי משרה בחברת "עמק" שטיפלה בקשישים בקיבוצים, בעזרת עובדים סוציאליים מהמיגזר הקיבוצי. במשך חצי שנה טיפלתי בחצי משרה בילדה מונשמת בת שבע, שעברה תאונת דרכים. לאחר חצי שנה של טיפול בילדה, פתחתי לי עסק כחלק  מחברת "הרבלייף" ובמקביל המשכתי לעבוד בחברת ה"עמק".

 תחום אחר לגמרי ושונה ממה שעשית עד כה…

נכון, ולכן שמחתי מאוד שהקיבוץ אישר לי את העבודה. יצאתי מהקיבוץ ופגשתי אנשים אחרים ועולם אחר. שיווקתי מוצרים רבים כגון: קרמים, ויטמינים, תוספים ודיאטות ונהניתי מהעבודה בפרט כי הרגשתי שלי המוצרים מאוד עזרו. עבדתי כמשווקת של החברה דרך הטלפון, בפגישות ונסיעות רבות וגם עשיתי טיפולי פנים בבתים. נהניתי מאוד מהתקופה הזו!

אני גרה בקיבוץ כבר עשר שנים ורק לאחרונה שמעתי שחזרת ארצה מדנמרק.

אחרי תקופה של עבודה מעניינת ומאתגרת, הילדים גדלו ורציתי לצאת לשנת חופש ולהקדיש זמן למשפחה שלי בדנמרק. הייתי זקוקה לשנה עבור הוריי ואחיי, בשביל עצמי ובשבילם. הקיבוץ אישר לי את הנסיעה ויצאתי לדרך. התוכנית המקורית שלי הייתה לחזור כעבור שנה, אולם נחשפתי לתחום הטיפול האלטרנטיבי, שאספר עליו אחר כך, ושאיפתי הייתה להביא תחום זה ארצה. לכן, החלטתי להישאר לעוד פרק זמן מסוים עד אשר אסיים את ההכשרה ואצבור ניסיון בטיפול המיוחד הזה שנקרא TFT&EFT.

 נפגשת עם הורייך ואחייך במשך השנים שהיית בישראל?

להתקשר לחו"ל באותה תקופה היה מאוד קשה. היו שני טלפונים בכל הקיבוץ ולכל אחד נתנו שלוש דקות בשנה לדבר עם אמא ושלוש דקות עם אבא.  במשך השנים ההורים באו לבקר אותי ואחי אף הגיע להתנדב פה לתקופה אבל בכל זאת התגעגעתי מאוד ורציתי לנסוע לתקופה יותר ארוכה.

 איך עברה עלייך השהות בדנמרק?

הגעתי לעיר הולדתי בדנמרק, נפגשתי עם חברים ותיקים, משפחה, והתחלתי לעבוד בבית אבות. עבדתי כאחות כחלק מצוות שטיפל באנשים בביתם בקבוצה. נהניתי מאוד מהעבודה עם אנשים, מהמגע ומהיכולת שלי לטפל ולעזור. בתקופה זו נאלצתי שוב ללמוד להיות אחות מעשית וקיבלתי עוד תעודה. יחד עם זאת, היה חסר לי משהו ולא ידעתי להסביר לאנשים מה. כשגרתי בישראל, הייתי מאוד פעילה ולקחתי חלק בעשייה בקיבוץ ובדנמרק כל זה היה חסר לי מאוד. היה חסר לי עומק, וכך מצאתי את דרכי לעולם הרפואה האלטרנטיבית.

התחלתי ללמוד טכניקה לשיחרור ריגשי ומדיטציה שנקראת TFT&EFT. פסיכולוג אמריקאי ותלמידו, פיתחו שתי שיטות של טיפול אנרגטי המשלבות טכניקות טיפוליות של המזרח ותרפיית דיבור של המערב. לאחר שסיימתי את הלימודים פתחתי קליניקה בדנמרק וצברתי שם הרבה ניסיון בתחום.

עבור מי מיועד טיפול זה?

השיטה פשוטה, מהירה, יעילה ועוצמתית ומשמשת ככלי לשיחרור רגשות שליליים הקשורים למיגוון בעיות נפשיות או פיזיות בכל תחומי החיים כמו: טראומות, פוביות, פחדים, לחצים, כאבים, אלרגיות ועוד.

איפה  את מטפלת?

אני מטפלת אצלי פה בבית בדביר, ומתחילה לעבוד בקליניקה בתל אביב, בבית מעריב. אני מתכננת לפנות לאוניברסיטאות, למכללות ולעזור לאנשים להוריד מתח, לחץ, פחד קהל ועל ידי כך לשפר הישגים.

מעבר לכך, עברתי קורס מדריכי מדיטציה במכון "וינגייט" אצל אלון פאר וקיבלתי תעודה של מדריכת מדיטציה. אני מתכננת בקרוב להתחיל לעסוק בתחום זה ולהעביר קבוצות מדיטציה.

במקביל, התחלתי לטפל בחולים אונקולוגים בשיטת הטיפול TFT&EFT  דרך עמותת "רוח דרומית".

 איך החלטת לחזור ארצה?

אחרי תשע שנים בדנמרק באתי לארץ לביקור של חודשיים. בתקופה זו הייתי עם הילדים והנכדים וגם קצת עבדתי.  החלטתי שאני רוצה לחזור ולגור במקום שלי שאני אוהבת עם בני משפחתי. חזרתי לדנמרק כדי להיפרד מכולם ושבתי ארצה.

החזרה שלך אחרי תשע שנים בדנמרק הייתה בטח הפתעה גדולה….

אני לא חושבת שמישהו חשב שאני אחזור אבל אני אוהבת את המקום הזה, זה המקום שלי ולי היה ברור שאני אחזור. הקיבוץ אומנם מאוד השתנה מאז שעזבתי אבל גם אני בן אדם אחר.

 מה את עושה בימים אלו?

אני עובדת בעסק של איה האי– מסייעת לה בכל מה שצריך ובין היתר וגם עוזרת לה בטיפול בבנה הקטן.

חשוב לי להגיד שכשחזרתי ארצה, קיבלתי שפע של תמיכה ועזרה מהרבה מקומות כמו הסוכנות לעלייה, בתמיכה כספית, ייעוץ ומימון לימודים. ברגע שסיימתי את הלימודים קיבלתי מהסוכנות ייעוץ עסקי. אני גם רוצה להודות למשפחתי היקרה הקרובה והרחוקה, לחברים הקרובים ולכל מי שסייע לי והעניק לי עזרה, תמיכה ואהבה על מנת שאעבור את הקליטה בצורה חלקה ונעימה.

תודה תודה למריאנה על ראיון מרתק! אני מאחלת לה בהצלחה רבה כמטפלת בתחום אשר נשמע מרתק ויכול לעזור לאנשים רבים. שמחתי להכיר מישהי שראיתי כבר הרבה זמן בשבילים וסיקרנה אותי (ואני בטוחה שעוד אחרים) ואני שמחה שהראיונות בדבירבורים הם כלי עבורי ועבור הקהילה להכיר את הסובבים אותנו.

הנכם מוזמנים להכנס לאתר של מריאנה:  http://www.terapili.co.il

ראיינה : אפרת אפללו