היום לפני שנים רבות…או למה חשוב להזכיר ולזכור
(במדור זה יעלו ספורים המלווים את קיבוץ דביר ואנשיו בעבר. מוזמנים להוסיף את הסיפורים שלכם)
אתחיל בנימה אישית. הגעתי לדביר בראשית שנות השישים , אחרי הארוע שבחרתי להעלותו למדור זה. ההכרות, האהבה וההערכה לחוה נוצרה כשקלטה אותי עם קרן הפוך בכורתנו, בבית התינוקות. ומאז יש לה לחוה, מקום חם ואוהב בלבי.
הספור על צבי שמיר, שהיה בעלה ואב בנה חגי נודע לי לאחר ימים, שבועות, שנים…
כפי שהולכים ומצטברים סיפורים והכרויות לאנשי דביר שאיתנו ושכבר אינם.
הכרתי את חגי וחוה, הכרתי את המשפחה החדשה שבנתה חוה, שמעתי את סיפור נפילתו של צבי בכל יום זכרון, הכרתי את תוי פניו מתמונות שהוצגו בציבור. הכרתי מעט…
לפני כחודש הגיעה הזמנה לערב לזכרו של צבי שמיר שתתקיים ביוזמת חוה, המשפחה ובעזרתה של שרהלה.
כשהגענו למועדון, באותו ערב, שמחתי לראות את האנשים שהתכנסו לערב זה , את המשפחה, החברים הוותיקים וגם…מספר נשים צעירות מההרחבה שהספיקו, או לא להכיר את חוה.
קשה לי לבטא את הרגשתי כשהסתיים ערב זה . בטח שהתרגשתי, הופתעתי כמה עומק אהבה והערכה אפשר להעלות לאחר שישים שנה לאדם אב וסב – שהוכר רק מספורים.
וכמה…כמה גם אני לא ידעתי.
ולכן בעקבות האירוע הזה, חשבתי שטוב נעשה אם נעלה לעלון ולאתר ספורים על אנשים ואירועים מהעבר של דביר.
כי כפי שאמרה אחת המשתתפות בו – באתי ולא ידעתי בדיוק למה אני באה.
אבל, הערב למדתי המון על דביר, ועל האנשים שחיים כאן שנים רבות.
התאספנו כאן הערב לציון אזכרה לזכרו של צבי שמיר זיכרונו לברכה.
ב – 8 לאפריל 2016 מלאו 60 שנים למותו של צבי.
ב- 25 ביולי 2016 הועלה צבי שמיר לדרגת סגן על ידי אגף כוח אדם, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל.
"באים אנו היום לשאת את משא זיכרונות חייו של צבי שהיו מקשה אחת עם חיינו שלנו".
מצגת שהכינו הנכדים – ספור חייו של צבי
נסיבות מותו של צבי שמיר
באפריל 1956 התבקשו אנשי דביר בפיקודו של צבי, להציב מארב במסגרת המאבק במבריחים והפאדיון ליד באר זאק.
על יחידה צבאית אחרת הוטל להציב מארב שני בחורבה רחוקה יותר, חירבת זקזיק.
בגלל הדמיון בשמות ומפות לא מפורטות, טעו החיילים ושכבו ליד חירבת זאק.
כשהגיעו אנשי דביר למקום נפתחה עליהם אש כוחותינו.
צבי קיים את מה שלמד בהכשרה הצבאית – המפקד צועד בראש ומשאיר את אנשיו מאחור. כך הציל צבי את חבריו למארב.
צבי נורה ונהרג במקום. חבר נוסף נפצע באירוע. 
צבי שמיר ז"ל – קורות חיים
צבי בן דורה ואליעזר שוויצר נולד בשנת 1933 בבודפסט, הונגריה.
אביו היה שען וצורף מצליח ואמו ניהלה בית מסחר לכובעי גברות.
חנויות הוריו נמצאו בסמוך זו לזו, באחד הרובעים האריסטוקרטיים של העיר.
כעבור שנים נהג צבי לספר כי מדי בואו לבקר את הוריו, ראה את ראשי החברה, נושאי שמות של משפחות אצילים מגיעים לחנויות של הוריו לדון על רכישת תכשיט או לנהל משא ומתן על האופנה החדשה של כובעי גברות מפריז.
בית משפחת שוויצר נמצא בצדו הימני של הנהר, לרגלי ההרים, ברובע אשר מעט מאד יהודים חיו בו. צבי הילד בילה עם אחיו הצעיר ממנו בשנתיים, בטיולים בחיק הטבע שהקיף את ביתם. בקיץ שחו בנהר ובחורף החליקו על המרחבים המושלגים במורדות ההרים.
עם כניסתו לכיתה א' התוודע צבי ליהדותו. רוב התלמידים בבית הספר בו למד היו בני המיעוט הגרמני ואספסוף שהושפע מתעמולת הנאצים.
העמידה של יחיד מול רבים שהציקו לו בגין מוצאו היהודי, פיתחה בצבי את כושרו הפיזי והעמיקה את הכרתו הלאומית.
בשנת 1944 , שנת שואת יהדות הונגריה, בהיותו ילד בן 11 , בילה צבי אצל מכרים נוצרים שהסתירו את כל המשפחה.
עם בוא הצבא הסובייטי המשחרר, מצא הנער את דרכו אל התנועה הציונית.
ב 1946 מצטרף צבי בן ה – 13 לתנועת השומר הצעיר.
צבי וחבריו, נערים ונערות בני ,14-15 הצטרפו להכשרה בהונגריה, בה עבדו שעות ארוכות בעבודות חקלאיות וחיו בתנאים כלכליים קשים.
בשנת 1949 חוסלו כל הפעולות הציוניות בהונגריה והמוני השומרים העפילו לארץ.
צבי הגיע לארץ ביוני 1949, בהיותו נער בן 16.
תחילה היה בקיבוץ נגבה ואחר כך עבר לקיבוץ חצור במסגרת חברת הנוער,
בתום שנות החינוך בעליית הנוער, בגיל 18, התגייס צבי לנח"ל במאי 1951.
צבי היה ממייסדי קיבוץ דביר, שהוקם בספטמבר 1951 ע"י שישים וארבעה חברי הגרעין ההונגרי.
בתקופה הראשונה בדביר גרו יחד בצריף אחד צבי שמיר, צבי ארז זכרונו לברכה וחוה . שם התחיל הקשר וצמחה לה החברות בין צבי וחוה.
לאחר סיום שירותו הצבאי נבחר צבי למפקד האזור. אחריות כבדה הוטלה עליו. קיבוץ דביר היה יישוב בודד בצד הכביש מול גבול עוין, מוקף שכנים ששפתם לא מובנת, מבריחים, מסתננים ופדאיון שנהגו לעבור כאן בדרכם מהר חברון לרצועת עזה.
צבי מלא את תפקידו בנאמנות. במקביל עבד בפלחה.
צבי היה חבר בוועדה הפוליטית ועמל רבות להעלאת המודעות הפוליטית בקרב חברי הקיבוץ הצעיר.
ב 1953 נשלח צבי לקורס קצינים, אותו סיים בהצלחה. חלק מהקורס ביצע עם רגל פצועה והוא זכה לשבחים רבים מפי מפקדיו, שהעלו על נס את כושר הסבילות שלו.
עם סיום הקורס התמנה צבי למוכתר היישוב ולשומר השדות של דביר.
הוא התמסר לפעילות בקרב שכנינו הבדואים, בילה שעות רבות במחיצתם, למד את שפתם ועמל רבות לפיתוח יחסי שכנות טובים אתם.
חוה וצבי נישאו ובראש השנה 1954 נולד בנם הבכור, חגי.
באפריל 1956 נהרג צבי מאש כוחותינו בתקרית טרגית ליד חירבת זאק.
היה בן 23 במותו. השאיר אחריו את אשתו חוה ובנו חגי, בן שנה ושבעה חדשים.
צבי שמיר – העלאה לדרגת סגן
לפני כמה חודשים בא לביקור קצין ענף הנפגעים בצה"ל ומסר לנו על החלטת הצבא להעלות את צבי לדרגן סגן, מדרגת סגן משנה.
בהתרגשות קבלנו במשפחה שלנו את ההודעה, שמעידה על תשומת לב ודאגה אמתית של צה"ל לחייליו, שלא נשכחו לאחר שנים רבות.
בקרוב תוחלף הכרית על קברו של צבי ועליה יצויין בכיתוב חדש דרגת הסגן שהוענקה לו וכמו כן יעודכנו התאריכים העבריים של יום הולדתו ויום מותו.
ועכשיו אני חוזרת יחד אתכם 60 שנה אחורנית, אל אותו יום קשה בו צבי נהרג.