על איתור ואיבחון לקויות למידה והפרעות קשב בגיל הרך

על איתור ואיבחון לקויות למידה והפרעות קשב בגיל הרך

משרד החינוך מקשיח את הקריטריונים לקבלת התאמות (מה שנקרא בפי העם – ושלא בצדק – "הקלות") בדרכי הוראה, למידה והערכה ומספר הילדים הזכאים להנות משעות שילוב והיבחנות יורד משנה לשנה. ילדים שלא יאותרו בגיל הרך לא יוכלו לקבל שעות הוראה מיוחדות ותרפיות על חשבון משרד החינוך ובמסגרת בית הספר. כך שהעול על ההורים ילך ויגדל במיוחד אם יש יותר מילד אחד במשפחה שיכול להפיק תועלת מהוראה מתקנת.

משום כך חשבתי שיהיה זה נכון לתת למשפחות בקיבוץ מספר "אורות אדומים" על מנת שיוכלו לגשת לאיבחון, להקדים תרופה למכה ואפילו ולקבל שעות שילוב כבר בגן הילדים. קיימות מספר קבוצות סיכון ללקויות למידה ו/או הפרעות קשב, כך שאם אתם שייכים לקבוצה כזו חשוב וכדאי לעקוב אחר התפתחות הילד:

  • כאשר במשפחה הגרעינית והמורחבת יש קשיי למידה מאובחנים (או שלא)
  • כאשר בזמן ההריון האם היתה חשופה למחלות, אלכוהול, עישון, רעלים וכדומה
  • משקל לידה (נמוך מאוד – פגות – או גבוה מאוד)
  • כאשר יש סיבוכים בזמן הלידה עצמה
  • מחלות ופרכוסי חום בשנת החיים הראשונה
  • איחור התפתחותי מוטורי ו/או שפתי בשנים הראשונות

בנוסף, חשוב לשים לב לסימנים מוקדמים העלולים להעלות שאלה בדבר לקויות למידה ו/או הפרעות קשב:

  • מזג (טמפרמנט) מסוג קשה או "מתחמם לאט"
  • קשיי הסתגלות
  • קושי במעברים ובשינויים
  • קשיי שפה ודיבור
  • קשיים ומסורבלות מוטורית (כולל דילוג על שלבי התפתחות כגון זחילה, או איחור משמעותי ברכישת מיומנויות מוטוריות)
  • קשיים בשיום (היכולת לתת שם למשהו "כדור" "חיבוק") ובשליפה (היכול לאחזר ו"לשלוף" מהזיכרון מידע)
  • הפרעות התנהגות ( כגון נטייה לאגרסיביות)
  • קשיים בהבנת הוראות
  • קשיים בהפנמת קודים חברתיים
  • רגישות חושית וקשיי ויסות ויש עוד…

חשוב להבין מה היא לקות למידה: מדובר בקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. הפרעות קשב מתייחסות לשילוב  של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי באירגון,  שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו, מאופיינים גם באימפולסיביות והיפראקטיביות: חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכד'. מדובר בהפרעה בתיפקוד המוח.
הורים יקרים! מדובר בקשיים אמיתיים המשפיעים מעבר לתחומי הלמידה על הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות של הילד. הקשיים יכולים להימשך אל הבגרות ולהשפיע על כל תחומי החיים.

לכן, אם נדלקה לכם "נורה אדומה"  העצה הטובה ביותר שלי היא לפנות לצוות החינוכי ולהתייעץ איתו. יכולת השיקום והפיצוי בגיל הרך היא דרמטית ומשמעותית מאין כמוה ותוכלו לחסוך מילדיכם ומהמשפחה הרבה עוגמת נפש, תיסכול וכן, גם הוצאה כספית משמעותית ביותר.

כאשר הגעתם למסקנה כי קיים קושי כל שהוא ניתן לפנות לאיבחון פסיכו-התפתחותי (איבחון משולב של פסיכולוגית התפתחותית ומרפאה בעיסוק), איבחון שפתי (מבוצע בדרך כלל על ידי קלינאית תקשורת) ואיבחוני מוכנות ובשלות לכיתה א' (המבוצעים על ידי פסיכולוגים התפתחותיים, חינוכיים, מרפאות בעיסוק ומאבחנות דידקטיות). הפרעות קשב מאובחנות רק על ידי רופא נוירולוג מומחה ו/או פסיכיאטר.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל עת כאשר עולה שאלה בדבר קשיים כאלה ואחרים והתלבטות לאיזה אבחון לפנות. למידע נוסף ניתן להעזר בדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/dalialevihaloheshet/?fref=ts ובאתר שלי: http://www.dalialevi.co.il   לרשותכם מספר הטלפון והמייל שלי: 0528105212 dalialevi.or@gmail/com.

 

דליה לוי הכותבת היא מאבחנת דידקטית מוסמכת, מורה בכירה לחינוך מיוחד, מדריכת בתי ספר, מנחת קבוצות, מרצה בכירה מומחית בתחומה, מאמנת משפחות, מבוגרים, נוער וילדים, מתאמת הורית.

השארת תגובה