שרפה בקומונה בשנת 1957

שרפה בקומונה בשנת 1957

מסיפורי העבר. חג החנוכה בדביר   (שנת 1957 )

כשהגענו לדביר, לפי בקשתי, עבדתי בפלחה, בהנאה רבה.

בהמשך, לאחר זמן, חיפשו מישהי שתרכז את הקומונה. (מחסן הבגדים נקרא אז, וגם כיום – קומונה)

וההצעה היתה שאני ארכז אותה.

התנגדתי התנגדות עזה ביותר, לא רציתי, התחננתי על נפשי שלא יוציאו אותי מהפלחה, וכל בקשותי

נענו בשלילה.

יש לזכור שבאותם זמנים ההחלטות התקבלו בשיחות הקיבוץ !!! שיחת הקיבוץ החליטה שאקבל

את ריכוז הקומונה, ואכן, כך היה.

מאד, מאד, מאד לא אהבתי את העבודה הזו. בלית ברירה עשיתי זאת, ומדי פעם סיננתי מבין שיני

ואמרתי – "אך, שתישרף הקומונה".  העובדות איתי, שמעו זאת לא פעם, ולא פעמיים.

תזכורת לאותם ימים:  לא היה שום רכוש פרטי לחברים, הבגדים היו משותפים, כל שבוע קיבלו

החבר/ה קיבל בגדים אחרים.    קראו לזה קומונה א'א , קרי:

ביום שישי החבר/ה היו מגיעים לקומונה ומקבלים בתא שלהם חבילה ובה:

1  זוג מכנסי עבודה,  1 חולצת עבודה, 1 זוג גרבי עבודה,

1 חולצת שבת ומכנסי שבת (כך קראו לבגדים לאחר העבודה) 1 זוג גרבי שבת.

כל זה היה ארוז במגבת אחתלכל השבוע.

הקומונה שכנה אז באחד הצריפים (כמובן לא קיים כיום). אחת העובדות – אחראית על קומונת הילדים אז,

גיהצה.  היא היתה אחרונה לצאת מהצריף ושכחה את המגהץ דולק. כמובן שזה גרם לשריפה.

וכמו בשיר ,"זה היה בחג החנוכה" (לא זכור לי בדיוק איזה נר), הקומונה התחילה לבעור. …

באותו זמן, אחה"צ, ישנתי את "שנת היופי" ואני שומעת צעקות – "הקומונה נשרפת",

"הקומונה נשרפת".

הייתי בטוחה שזו בדיחה כיון שזו היתה "הקללה" שתמיד אמרתי, לא התייחסתי לצעקות.

אך מאחר ושמעתי שממשיכים לצעוק, קמתי, רצתי לקומונה, ואכן אני רואה דליקה ענקית,

ובאמת הקומונה נשרפת.

יחד עם עוד חברים וחברות, ניסינו להציל כמה שיותר בגדים, כדי שיהיה מה ללבוש…..

אני זוכרת את ה"כניסה" האחרונה שלי למשוך עוד כמה בגדים, והתקרה קורסת. לאחר מכן,

לא נשאר זכר לצריף שהיה, נשארה ערמת- אפר !

כמובן שהמקרה פורסם בעיתונות. למחרת, נסענו הגזבר ואני לת"א, הגענו ל"משביר המרכזי"

(שם נערכו כל הקניות באותם ימים), קיבלו אותנו במאור פנים, פתחו לפנינו את הכל,

קנינו כל מה שצריך כדי שלחברים יהיו בגדים עליונים ובגדים תחתוניים. הכל.

כשהייתה השרפה הגדולה בחיפה, חבר טוב שלנו טלפן וסיפר לנו שהבית של ביתו נשרף כליל,

הבת  ומשפחתה (4 ילדים) נשארו ללא תחתונים, הבנתי היטב למה כוונתו.

סיפרה – ציפ'

הקומונה בראי ההיסטוריה ובעיני החברים מתוך אוסף הארכיוןView Fullscreen

שווה צפייה ומעלה חיוך…

השארת תגובה